"למה לא התלוננת"

הוא אנס אותי במקום לטפל בי. והוא עדיין מסתובב חופשי. אני לא בטוחה אם זה מזל רע או מערכת חולה, אבל בדבר אחד אני בטוחה - אלה הם פני הרוע.

הפנים התמימות שהיו אמורות ללמד אותי להגן על עצמי, להיות המקום הבטוח והמרפא עבורי, הפכו את החיים שלי לסיוט שאף תסריטאי של סרט אימה לא היה יכול לכתוב.

אני יודעת כמה זה נשמע חריג…הרי מה הסיכוי שזה יקרה שלוש פעמים? אבל האמת היא שזה חלק מהטראומה - השחזורים האכזריים. (אולי גם הוא הבין את זה).

כשהייתי שומעת על מקרים כאלה היה לי קשה לתפוס את זה. זה היה כל כך רחוק ממני כי הרי ברור ש:
״לי זה לא יקרה, בטח לא שוב״.

ובכל זאת, גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה.
הסטטיסטיקה של אלו ש:
״בחרו להתלבש ככה״
״רצו תשומת לב״
״שידרו מיניות״
"רצו את זה"

״תשומת לב״?!
מי היה מאמין שאצטרך לשכנע אנשים שהדבר האחרון שאני רוצה זה התעסקות סביב האינטימיות שלי.

מי היה מאמין שאצטרך לשכנע שוטרים שהדבר האחרון שרציתי היה שהמטפל שלי יכנס לי לתחתונים. הוא בכלל הבטיח לעזור לי להתמודד עם הפוסט טראומה והחסמים המיניים.

אני לא מאחלת את זה לאף אחת/אחד,
אבל לי זה כבר קרה אז לפחות נותר לי לקחת את הטראומה ולהפוך אותה להשראה.
לקחת את הכעס ולהפוך אותו לעשייה וליוזמה שתיגע לכם בלב ובנשמה.

אני רק מבקשת דבר אחד,
להבין את הקושי העצום שאיתו מתמודדים ומתמודדות נפגעי/ות תקיפה מינית,
ולנסות ולעזור לחזק את פני הטוב בעולם הזה, על פני הרוע.

המאבק לצדק הזה הוא שלי, של אחרים כמותי, ואחרים שלצערי עוד יהיו כמותי ועדיין לא יודעים את זה.

כדי לקחת חלק במאבק, אפשר ללחוץ על כפתור הקמפיין למטה